Skip to Content

הסיפור של Strymon

בין אם אתם חדשים יחסית בעולם הפדאלים או שאתם סובלים מההתמכרות הזאת כבר כמה שנים טובות – כנראה שיצא לכם להיתקל בשם Strymon. הפדאלים שלהם נמצאים באופן קבוע בלוחות היד שנייה, בסרטוני היוטיוב שהאלגוריתם מקפיץ, על הפדאלבורדים של גיטריסטים אהובים וגם אצלינו בחנות  מ-2012.

מאז 2009 סטריימון הוציאו ליין רחב של פדאלים (ומוצרים נוספים) שמציעים שילוב בין העולם האנלוגי והדיגיטלי – מה שמאפשר לקבל מצד אחת פריסטים, שליטה ב-MIDI, עדכוני תוכנה שוטפים (ועוד..) ומצד שני לשמור על הצד ה״פיוריסטי״ ולא ״לפגוע״ בסאונד המקורי של הסיגנל שנכנס. בפועל – הפופולריות של סטריימון מהדהדת יותר מעשור מסיבה הרבה יותר פשוטה – הפדאלים שלהם פשוט נשמעים ממש טוב.

עם זאת – כדי להבין איך פדאלים שיצאו ב-2009 כמו ה-El Acapistanנשאר רלוונטי עד היום – חפרנו קצת בסיפור של סטריימון ולא הופתענו לגלות שזו דרך קצת יותר ארוכה ומפותלת ממה שרואים על פני השטח.

ההתחלה - סיפורה של חברת Damage Control

Damage Control הוקמה ב-2004 ע״י גרג סטוק (Greg Stock) ולוסיאן טו (Lucian Tu). סטוק הוא מהנדס חשמל עם רקע עשיר (יפורט בהמשך) שהתחיל לפתח כמה רעיונות על לוחות מגעים. טו הוא מהנדס תעשייתי שעיצב את הקופסאות של מוצרים כמו ה-POD וה-DL4 של Line 6. השניים הכירו כעובדי Line 6 והם החליטו לנסות ללכת בדרך משלהם. אחרי העיצוב הבסיסי של המעגל – הם החליטו לצרף אליהם עוד 2 מכרים מ-Line 6 – פיט סלי (Pete Celi) המתמחה בהנדסת DSP ודייב פרוילינג (Dave Fruehling) שעוסק יותר בהנדסת תוכנה (בזמנו היה embedded systems expert) וכך בעצם הצוות הוקם והושלמה התמונה שהרכיבה את Damage Control.

 

החברה הוציאה ליין של אוברדרייבים/דיסטורשנים (Demonizer\Womenizer ולאחר מכן ה-Solid Metal וה-Liquid Blues) המשלבים מנורות בתוך המעגלים ומעגלי EQ פרמטריים הנמצאים לפני ואחרי הדיסטורשן. במקביל – סלי ופרוילינג עבדו על פדאלים הנשענים יותר על עיבוד דיגיטלי וכתוצאה מכך השיקו את ה-Glass Nexus (פלאנג׳ר) וה-Timeline דיליי (ה-Timeline הנוכחי נקרא לא רשמית Timeline II).

Damagecontrolpedals Namm2007 Web
ליין הפדאלים של Damage Control

 

למרות שהפדאלים של Damage Control זכו לתגובות חמות ע״י נגנים וסוקרים – המכירות שלהם לא בדיוק עמדו בציפיות של הצוות. הם מצאו את עצמם מתרכזים יותר בעבודות ייעוץ חיצוניות מאשר בעיצוב מעגלים חדשים לחברה וכך יצא ש-Damage Control קצת נשכחה מאחור.

 

למרות ההתפוגגות – הטריו של גרג סטוק, דייב פרוילינג ופיט סלי הצליחו להישאר קרובים וניצלו את הזמן הפנוי שלהם כדי לנסות לעצב מוצרים חדשים. ב-2009 הם החליטו שהם רוצים ״דף חלק״ ולהתמקד שוב ביצירה ועיצוב של מוצרים משלהם. טרי ברטון (Terry Burton) שעבד אז באופן עצמאי במשרדים שלהם (לאחר מכן עזב והקים את חברת הפדאלים Meris) הקים עם אשתו חברה תחת השם Strymon. השלישייה החליטו להוציאו את הליין החדש של הפדאלים שהם עיצבו בשביל Damage Control (ביניהם ה-Timeline, Bluesky, Brigadier, Ola ו-Orbit) תחת השם הזה במקום.

 

סיפורם של המייסדים

גרג סטוק - מייסד שותף ו-Analog Designer

גרג סטוק גדל בוושינגטון והתעניין בנעוריו בעיקר בספורט ומוזיקה. בגיל 25 החליט לרכוש השכלה פורמלית בהנדסת חשמל לאחר שגילה עניין באלקטרוניקה ובניית ציוד מוזיקלי.

סטוק למד הנדסת חשמל והחל לעבוד כמהנדס בחברת המטוסים Boeing. לאחר מכן עבד בחברות האודיו Alesis ו-Line 6, שם צבר ניסיון רב בפיתוח ושילוב של מעגלים אנלוגיים ודיגיטליים.

ב-2004 סטוק היה שותף להקמת חברת Damage Control יחד עם פרוילינג וסלי.

ב-2009 הקבוצה הקימה את חברת Strymon, שם סטוק אחראי על תכנון החומרה האנלוגית של המוצרים מאז ועד היום.

 

Greggstock Inthelab1 Web

פיט סלי -

ב-2004 פרוילינג המליץ לגרג סטוק לשכנע את פיט סלי (שאותו הכיר מהעבודה על פרוייקט ה-Variax) להצטרף ל-Damage Control בטענה ש״חייבים את פיט – הוא המאסטר״.
סלי הגיע לבית של סטוק עם גיטרה ביום שישי כדי לנסות את המעגלים החדשים עליהם הוא עובד ובשבת כבר החזיר לו תשובה – ״אני בפנים״.

 

סלי אחראי על קידוד ה- DSP ועל עיצוב הסאונד של כל מוצר שStrymon- הוציאו עד היום(למעט אולי ה-OB.1 שהוא אנלוגי לחלוטין) השילוב שהוא עושה בין תהליך הקידוד לתהליך עיצוב הסאונד מוביל לתוצאה סופית בלי ״טלפון שבור״ – סלי יודע לאיזה סאונד הוא מכוון כאשר הוא מקודד כשהוא שומע את הסאונד מהרמקול הוא יודע איזה חלק בקוד צריך לשנות כדי לקבל את התוצאה הרצויה.

 

סלי אוהב את עולם ה-DSP  כי הוא רואה בו פלטפורמה פתוחה לגמרי ליצירתיות- בין אם זה בשחזור מעגלים אנלוגיים אייקוניים וישנים, כמו טכנולוגיית ה-dBucket לדימוי דיגיטלי של צ׳יפים אנלוגיים או ביצירת אפשרויות חדשות של סאונד המותחות את הגבול של מה שהיה אפשרי בעולם האנלוגי.
תוכלו לזהות את פיט סלי ברוב ההדגמות המעמיקות של מוצרי Strymon ביוטיוב וגם בסרטוני Damage Control  הישנים.

Pete celi strymon
Peteceli 1024x748 1

דייב פרוילינג - מייסד שותף ו-Firmware Architect

גרג סטוק גדל בוושינגטון והתעניין בנעוריו בעיקר בספורט ומוזיקה. בגיל 25 החליט לרכוש השכלה פורמלית בהנדסת חשמל לאחר שגילה עניין באלקטרוניקה ובניית ציוד מוזיקלי.

סטוק למד הנדסת חשמל והחל לעבוד כמהנדס בחברת המטוסים Boeing. לאחר מכן עבד בחברות האודיו Alesis ו-Line 6, שם צבר ניסיון רב בפיתוח ושילוב של מעגלים אנלוגיים ודיגיטליים.

ב-2004 סטוק היה שותף להקמת חברת Damage Control יחד עם פרוילינג וסלי.

ב-2009 הקבוצה הקימה את חברת Strymon, שם סטוק אחראי על תכנון החומרה האנלוגית של המוצרים מאז ועד היום.

 

Dave 2
Pete Dave Gregg
גרג, דייב ופיט בתערוכת NAMM

הסיפור של שלושת המייסדים וההתמחות של כל אחד מהם הוא מה שהניב בסופו של דבר את סטריימון כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. הליין הראשון שיצא ב-2009 (שכלל פדאלים שעדיין פופולריים מאוד היום כמו ה-Bluesky וה-Timeline) הצליח בצורה בלתי רגילה ומאותו רגע הם רק המשיכו לגדול ולהתרחב.
עם זאת – הרוח האווירה המקורית שהטריו המקורי פיתחו ב-Damage Control עדיין ממשיך להוביל את העשייה במשרדי החברה שב-Westlake Village, קליפורניה.
כל מוצר שיוצא עם השם “Strymon״ עליו הוא תוצאה של שיתוף פעולה מלא ללא אגו או ״Mastermind” אחד. אף אחד לא עובד בהרגשה שהוא ״בורג במערכת״ או שהוא ״Working For ‘The Man'” אלא בהרגשה שהוא עובד ביחד עם חבורה של חברים מוכשרים.
סטריימון מעסיקה כ-42 עובדים נכון להיום והיא ממשיכה לפתח ולייצר פדאלים, יחידות Eurorack, ספקי כוח, פלאגינים ומוצרים נלווים רלוונטיים ופופולריים.

בחזרה למעלה
דילוג לתוכן